הסביבה שמעצבת את הבריאות שלנו: ריאיון עם פרופ' קרן אגאי-שי
איך הסביבה שבה אנחנו חיים משפיעה על הסיכון למחלות, ומה הופך את ההיריון לתקופה רגישה במיוחד? פרופ' קרן אגאי-שי, חוקרת אפידמיולוגיה סביבתית, מסבירה כיצד חום וזיהום אוויר עלולים לפגוע בבריאות - ואיך עצים, פארקים ואפילו כמה דקות מול השמיים יכולים לעזור
בכל בוקר יוצאת פרופ' קרן אגאי-שי לשתות קפה בגינה בביתה שבגליל. מבחינתה, חמש הדקות האלה הן מנה יומית של מה שהיא מכנה "ויטמין- G" הוויטמין הירוק. "לטבע יש יכולת מדהימה לשקם אותנו", היא אומרת. "כבר אחרי חמש דקות של ישיבה או הליכה בטבע אפשר לראות ירידה ברמת הדחק".
מאחורי ההרגל הפשוט עומד תחום מחקר שבוחן כיצד המקום שבו אנחנו חיים נכנס, במידה מסוימת, אל תוך הגוף. אגאי-שי היא אפידמיולוגית סביבתית וחוקרת במרכז דנגור לרפואה מותאמת אישית. מחקריה בוחנים כיצד זיהום אוויר, טמפרטורות קיצוניות, כבישים ומפעלים משפיעים על היריון, סרטן ודחק - וכיצד צמחייה וטבע עירוני עשויים להגן על הבריאות.
"לטבע יש יכולת מדהימה לשקם". פרופ' קרן אגאי-שי
כל מה שמחוץ לגנום: מהי אפידמיולוגיה סביבתית?
המקום שבו אנחנו גרים חושף אותנו מדי יום לשורה ארוכה של גורמים סביבתיים. אנחנו נושמים אוויר מזוהם, חווים חום וקור, שומעים רעש ונחשפים לאור בלילה. במקביל, אנחנו פוגשים גם עצים, פארקים ומרחבים פתוחים שעשויים להועיל לבריאות. במחקר האפידמיולוגי, כל מפגש כזה עם גורם סביבתי, גם אם באופן לא מכוון, נקרא "חשיפה".
האפידמיולוגיה הסביבתית בוחנת כיצד החשיפות האלה משפיעות על הסיכון לחלות, לעיתים שנים רבות לאחר שהתרחשו. "בקבוצת המחקר שלנו אנחנו מתמקדים בעיקר בסביבה הבנויה ובחשיפות חיצוניות, כמו זיהום אוויר, כבישים, שינויי אקלים, צמחייה ומגורים בקרבת מפעלים", מסבירה אגאי-שי. "אבל במובן הרחב יותר, הסביבה כוללת כמעט כל דבר שאינו הגנום שלנו".
איך חקר החשיפות הסביבתיות קשור לרפואה מותאמת אישית?
"כדי להבין את הסיכון האישי למחלות, חשוב להכיר גם את המושג "אקספוזום" - מכלול החשיפות הסביבתיות שאדם חווה לאורך חייו. החשיפות האלה עשויות להעלות או להפחית את הסיכון למחלות, ולכן הן מוסיפות מידע חשוב על מצבו הבריאותי של כל אדם. האקספוזום משלים את המידע שמספק לנו הגנום: הגנום נקבע בראשית החיים, ואילו החשיפות משתנות בהתאם למקומות שבהם אנחנו חיים, לתנאי האקלים ולרמות הזיהום, הרעש, הכימיקלים והצמחייה שסביבנו".
האם אפשר למדוד את האקספוזום של אדם מסוים?
"אפשר להעריך חשיפות סביבתיות שונות, אך קשה ליצור תמונה מלאה של האקספוזום. לכל אדם יש מסלול חיים אחר, וגם החשיפות שלו משתנות עם השנים. לכן צריך לברר לאילו גורמים נחשף, באיזו עוצמה ובאיזה שלב בחייו - ולעיתים קשה לשחזר את כל המידע הזה שנים לאחר שהחשיפה התרחשה".
זיהום אוויר, רעש ואור: גורמי הסיכון שנמצאים סביבנו
חלק מהחשיפות הסביבתיות מתרחשות בלי שנבחר בהן ולעיתים גם בלי שנבחין בהן. אדם שחי בקרבת כביש סואן, למשל, עשוי להיחשף במשך שנים לזיהום אוויר ולרעש. מי שחי באזור חם צפוי להתמודד עם טמפרטורות גבוהות וגלי חום, ומגורים בקרבת מפעלים עלולים להוסיף חשיפה לחומרים כימיים.
ההשפעות של החשיפות האלה עשויות להצטבר ולהגיע למערכות שונות בגוף. חלקן מתגלות כבר במהלך ההיריון או בלידה, ואחרות באות לידי ביטוי רק לאחר שנים. המחקר האפידמיולוגי מנסה לזהות את הקשרים האלה בתוך אוכלוסיות גדולות ולהבין אילו גורמים מעלים או מפחיתים את הסיכון למחלות.
עד כמה זיהום האוויר משפיע על הגוף?
"בעבר חשבו בעיקר על הקשר בין זיהום אוויר לבין אסתמה ומחלות ריאה. כיום אנחנו מבינים שההשפעה רחבה בהרבה ויכולה להיות קשורה גם למחלות לב וכלי דם, למוח ולבריאות הנפש.
במחקר שערכנו בישראל עקבנו אחר כמיליון בני אדם במשך עשרים שנה ובחנו לעומק את החשיפה שלהם לזיהום אוויר. מצאנו קשר לעלייה בסיכון לסרטן הריאות, שהוא הקשר המוכר יותר, וגם לסרטן השד ולסרטן הערמונית. זיהום אוויר דומה במובנים מסוימים לחשיפה לעישון, וההשפעה שלו מגיעה למערכות רבות בגוף".
אילו גורמים נוספים בסביבה עלולים להשפיע על הבריאות?
"גם רעש הוא חשיפה סביבתית שיכולה להשפיע על הבריאות, בין היתר משום שהוא משבש את השינה. חשיפה לאור בשעות הלילה היא נושא נוסף שאנחנו מתחילים לבחון. גם היא עלולה לפגוע בדפוסי השינה ולהשפיע על הבריאות לאורך זמן. אנחנו חוקרים גם את ההשפעות של חום וקור. הם משפיעים על הגוף בדרכים שונות, וחלק מהמנגנונים הפיזיולוגיים עדיין אינם מובנים במלואם. הדוגמאות האלה מראות שהסביבה משפיעה עלינו דרך האוויר שאנחנו נושמים, הטמפרטורה, הרעש, האור וגם האפשרות לישון ולהירגע".
האם אנחנו תמיד מבינים כיצד חשיפה מסוימת פוגעת בגוף לפני שפועלים לצמצומה?
"מחקר אפידמיולוגי יכול לזהות קשר עקבי בין חשיפה סביבתית לבין פגיעה בבריאות גם לפני שכל השלבים בתהליך הביולוגי ברורים. בחלק מהמקרים המנגנון כבר מוכר היטב - למשל, ההשפעה המסרטנת של זיהום אוויר והיכולת של חום לפגוע בהתפתחות העובר. במקרים אחרים המחקר עדיין מנסה להבין כיצד בדיוק נגרמת הפגיעה. חשוב להמשיך לחקור את המנגנון, ובמקביל להשתמש בממצאים הקיימים כדי לצמצם סיכונים. אם מחקרים מראים בעקביות שחשיפה מסוימת קשורה לפגיעה בבריאות, יש סיבה לנקוט צעדי זהירות גם כשההסבר הביולוגי עדיין אינו מלא".
זיהום, רעש ותאורה מלאכותית עלולים לפגוע בבריאות
היריון, ילדות והתבגרות: התקופות שבהן הגוף רגיש במיוחד
אותה חשיפה סביבתית עשויה להשפיע על הגוף באופן שונה בתקופות שונות בחיים. כאשר איבר או מערכת נמצאים בתהליך מואץ של התפתחות או שינוי, הם עשויים להיות רגישים במיוחד להשפעות חיצוניות. התקופות האלה מכונות "חלונות רגישות", והעיתוי שבו מתרחשת החשיפה עשוי להיות חשוב לא פחות מעוצמתה.
באילו תקופות בחיים אנחנו רגישים במיוחד להשפעות הסביבה?
"התקופה שלפני ההתעברות חשובה גם לנשים וגם לגברים. לאחר מכן מגיע ההיריון, שבו העובר מתפתח במהירות. אחרי הלידה מדברים על אלף הימים הראשונים, תקופה שבה המוח ומערכות נוספות ממשיכים להתפתח. גם גיל ההתבגרות הוא חלון רגיש. לאורך חייהן של נשים יש תקופות נוספות של שינויים פיזיולוגיים והורמונליים, כמו היריון, הנקה וגיל המעבר. המחקר שלי מתמקד בעיקר בהיריון ובבריאות נשים, אבל הרעיון של חלונות רגישות רלוונטי לשלבים שונים לאורך החיים".
מה הופך את תחילת החיים לתקופה רגישה כל כך?
"על פי גישת המקורות ההתפתחותיים של בריאות וחולי, התנאים בתחילת החיים יכולים לקבוע במידה מסוימת את מסלול הבריאות שלנו בהמשך. המחקרים הראשונים בתחום הראו שתינוקות שנולדו במשקל נמוך נמצאים בהמשך חייהם בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, להשמנה ולתמותה. כיום אנחנו מבינים שהשפעות שמתרחשות בתחילת החיים עשויות להיות קשורות גם להתפתחות המוח, למחלות נוספות ואפילו לרגישות לזיהומים.
יש מערכות בגוף שרגישות יותר בתקופה הזו?
"במהלך ההיריון אכן יש תקופות שבהן מערכות מסוימות מתפתחות ולכן הן פגיעות יותר. הלב, למשל, מתפתח בשבועות מוקדמים מאוד של ההיריון. אם אישה נחשפת דווקא בתקופה הזאת לחום גבוה, לזיהום אוויר או לגורם סביבתי מזיק אחר, הסיכון לפגיעה בהתפתחות עשוי לעלות. לכן אנחנו שואלים מה הייתה החשיפה, מה הייתה עוצמתה ובאיזה שלב היא התרחשה".
מה גיליתם על השפעת חום במהלך ההיריון?
"במחקרים שנערכו בישראל מצאנו שחשיפה לחום במהלך ההיריון קשורה לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת וללידת תינוק במשקל נמוך. משקל לידה נמוך, מתחת לשניים וחצי קילוגרמים, עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר למחלות בהמשך החיים. מצאנו גם קשר בין חשיפה לחום לבין מומים מולדים, ובהם מומי לב. זו גם הסיבה שנשים בהיריון מונחות להימנע מג'קוזי חם ומסאונה".
"ויטמין G:" ההשפעה המגינה של הטבע
הסביבה שבה אנחנו חיים כוללת גם גורמים שעשויים לתרום לבריאות. אחד המרכזיים שבהם הוא צמחייה בסביבת המגורים: פארקים, שדרות ועצים ברחובות ובחצרות. אגאי-שי מכנה אותה "ויטמיןG " שנגזר מהמילה .Greenness מחסור בסביבה ירוקה עלול להזיק לבריאות, ממש כמו מחסור בוויטמין", היא אומרת. "מחקרים רבים מראים שלמגורים בסביבה ירוקה יותר יש קשר לבריאות פיזית ונפשית טובה יותר".
מה מחקרים מגלים על הקשר בין סביבה ירוקה לבריאות?
"אצל נשים בהיריון שחיות ליד סביבה ירוקה אנחנו רואים רמות נמוכות יותר של קורטיזול בשיער, פחות תחושות שליליות ויותר תחושות חיוביות. מחקרים מצאו גם קשר לסיכון נמוך יותר למשקל לידה נמוך, ללידה מוקדמת, לסרטן ולתמותה ממחלות לב וכלי דם".
איך עצים ופארקים משפיעים בפועל על הגוף?
"יש כמה מסלולים שמשתלבים זה בזה. עצים יכולים לסייע בהפחתת זיהום אוויר, רעש וחום, ובמקביל הטבע מוסיף חשיפות חיוביות כמו ריח של צמחייה ואדמה רטובה, קולות של ציפורים והמראה של הנוף. פארקים גם מעודדים פעילות גופנית ומפגש עם אנשים אחרים, וכך מסייעים להתמודד עם בדידות. השפעה מרכזית נוספת עוברת דרך בריאות הנפש: הטבע מפחית דחק, מסייע לנו להתאושש מעומס מנטלי, והשינוי הזה יכול להשפיע גם על הבריאות הפיזית".
מה אפשר לעשות כדי לצמצם חשיפות מזיקות ולהכניס יותר טבע לשגרה?
"לאדם יחיד קשה לשלוט ברמת זיהום האוויר, ולכן חשוב שהציבור יהיה מודע להשפעות וידרוש שינוי ברמת המדיניות. כאשר משרד הבריאות מפרסם אזהרה על ריכוז גבוה של חלקיקים באוויר וממליץ להימנע משהייה בחוץ או מפעילות גופנית, צריך להתייחס לכך ברצינות. יש גם דרכים פשוטות להוסיף לחיים חשיפה חיובית. מי שאין לו גינה יכול לגדל צמחים בדירה, לצאת לפארק או להביט לשמיים. יש השפעה גם למרחבים כחולים, כמו ים ומקורות מים. חשוב לחשוב על הטבע במובן רחב ולמצוא דרך לשלב אותו בשגרה".
מה היית רוצה שאנשים ייקחו איתם מהמחקר שלך?
"יצרנו סביבנו ערים, אבל אנחנו עדיין זקוקים לכיסים של טבע וצריכים לפנות להם זמן. החיים המודרניים מלאים בדחק, ועלינו לעשות מאמץ להפחית אותו. חשוב גם להסתכל על הטבע כמכלול. יש משמעות לעצים, לצל, לריחות, לקולות ולמפגש עם אנשים אחרים. לפעמים גם קריאה על הסיכונים הסביבתיים יכולה להלחיץ. אם את בהיריון ודואגת מכל החשיפות האפשריות, צאי החוצה לכמה דקות, הסתכלי על העצים ועל השמיים ותני לגוף להירגע".
גם בסביבה עירונית צריך פינות טבע
תאריך עדכון אחרון : 30/09/2026