מחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים
המשימה: לזהות מוקדם את התהליכים שמחלישים את המוח
המוח האנושי בנוי מרשת צפופה של תאי עצב, שמתקשרים זה עם זה באמצעות אותות חשמליים וכימיים. התקשורת הזו יוצרת פעילות מתואמת בין אזורי המוח, ומאפשרת לקיים פעולות קוגניטיביות ומוטוריות כמו עיבוד מידע, זיכרון, תנועה ודיבור.
במחלות ניווניות של המוח, הרשת הזו נפגעת בהדרגה. תאי עצב מאבדים מיכולתם לתפקד, הקשרים ביניהם נחלשים, והתקשורת בין אזורי המוח נעשית פחות יעילה.
אפשר לדמות את מערכת העצבים לרשת תקשורת או אינטרנט עולמית: כאשר הרשת תקינה, מידע זורם בין יבשות וערים במהירות הבזק ובסנכרון מלא. מחלה ניוונית פועלת כמו רצף של תקלות תשתית שקטות: תחילה נשחקים כמה כבלים תת-ימיים זעירים, בהמשך נחלש האות בתוך המרכזיות, ולבסוף אזורים שלמים מנותקים מהרשת ומאבדים את היכולת לתקשר אלו עם אלו.
בחלק מהמחלות הניווניות, הנזק מתחיל להתפתח זמן רב לפני שמופיעים תסמינים ברורים. לכן, אחד האתגרים המרכזיים בתחום הוא לזהות את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר - כשהשינוי במוח כבר החל, אך הפגיעה בתפקוד עדיין אינה מובהקת. זיהוי מוקדם יכול לסייע באבחון מדויק יותר, במעקב אחר התקדמות המחלה ובהתאמת טיפול רפואי ככל שקיים.
במרכז דנגור בוחנים מחלות ניווניות של המוח דרך פריזמה של רפואה מותאמת אישית: כיצד הרקע הגנטי, הביולוגי והקליני של כל אדם עשוי להשפיע על הופעת המחלה, על קצב ההתקדמות שלה ועל האפשרות לזהות אותה מוקדם יותר.
מהן מחלות ניווניות של המוח?
מחלות ניווניות של המוח הן קבוצה של מחלות שבהן תאי עצב במוח או במערכת העצבים נפגעים. הפגיעה הזו יכולה להתבטא בירידה בזיכרון, בקושי בשליפת מילים, בשינויים בהתנהגות, בהפרעות תנועה, בחולשת שרירים, בפגיעה בשיווי המשקל או בשילוב של כמה תסמינים יחד. מחלות אלו מתפתחות בהדרגה, ונוטות להחמיר לאורך זמן.
הדוגמאות המוכרות ביותר הן מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, ALS, מחלת הנטינגטון וסוגים שונים של דמנציה. לכל מחלה יש מאפיינים משלה, וגם גורמי הסיכון משתנים ממחלה למחלה. בחלק מהמחלות הסיכון עולה עם הגיל, ובחלקן גם הרקע הגנטי, המצב הבריאותי ואורח החיים עשויים להשפיע על הסיכוי לחלות ועל גיל הופעת התסמינים. גם תהליך הפגיעה יכול להתרחש בדרכים שונות. לעיתים הוא קשור לשינוי בתוך תאי העצב עצמם, ולעיתים לסביבה שבה הם פועלים: חלבונים שמצטברים ומפריעים לפעילות התא, קושי לייצר את האנרגיה הדרושה לו, תגובה חיסונית ממושכת או היחלשות של הקשרים בין תאי העצב.
מחלות ניווניות של המוח ברפואה מותאמת אישית
מחלות ניווניות של המוח יכולות להיראות דומות מבחוץ, אך לנבוע מתהליכים שונים. באותה מידה, שני אנשים עם אותה אבחנה יכולים לחוות מהלך מחלה שונה לגמרי. ההבנה הזו עומדת בבסיס הרפואה המותאמת אישית בתחום: ניסיון להבין מה מאפיין את המחלה אצל האדם המסוים, ולא רק לאיזו אבחנה כללית היא משתייכת.
בעבר, האבחון נשען בעיקר על התסמינים שכבר הופיעו - למשל שינוי בזיכרון, בתנועה, בדיבור או בהתנהגות. כיום מתפתחת גישה רחבה יותר, שמבקשת לשלב גם מידע ביולוגי, גנטי, הדמייתי ותפקודי. מידע כזה יכול לסייע בזיהוי מוקדם יותר של המחלה, בהבנת המנגנונים שמעורבים בה, ובהבחנה בין מצבים שנראים דומים בבדיקה ראשונית.
במחלות ניווניות, מידע כזה יכול לשנות את אופן ההתבוננות במחלה לאורך זמן. הוא מאפשר לראות אם מדובר בתהליך איטי או מהיר יותר, אילו מערכות מעורבות בו, ועד כמה הוא דומה או שונה ממקרים אחרים עם אותה אבחנה. כך, הרפואה המותאמת אישית מסייעת להפוך אבחנה כללית להבנה מדויקת יותר של מצב המטופל, ובהמשך גם להתאמה טובה יותר של מעקב וטיפול רפואי.
מה אנחנו חוקרים במרכז דנגור באוניברסיטת בר-אילן?
חוקרות וחוקרים במרכז דנגור לרפואה מותאמת אישית באוניברסיטת בר-אילן בוחנים מחלות ניווניות של המוח מזוויות שונות - ביולוגיות, חיסוניות, גנטיות, חישוביות וקליניות. המטרה היא להבין טוב יותר את מנגנוני המחלה, לזהות סימנים מוקדמים ולפתח בסיס מדויק לאבחון ולמעקב.
מערכת החיסון והמוח: פרופ' איתן אוקון חוקר כיצד תהליכים חיסוניים עשויים להיות מעורבים בירידה קוגניטיבית ובמחלת אלצהיימר, דרך ממשק של מערכת החיסון.
מחלות ניווניות נדירות: ד"ר רונית אילוז מובילה מחקר המתמקד במחלות ניווניות נדירות, שיכולות לחשוף מנגנונים רחבים יותר של פגיעה במוח. המחקרים של ד"ר אילוז ועמיתיה מסייעים להבין כיצד שינוי מולקולרי קטן יחסית יכול להתבטא בהידרדרות נוירולוגית רחבה.
זיהוי מוקדם דרך שפה ודיבור: ד"ר גלית אגמון מפתחת מדדים נוירו-בלשניים וחישוביים שמטרתם לזהות שינויים עדינים במבנה השפה, בדיבור ובקול, כמדדים אפשריים להזדקנות מוחית ולהתפתחות מחלות ניווניות במוח, בשילוב כלי ביולוגיה חישובית.
הקשר בין שינה לבריאות המוח: פרופ' ליאור אפלבום חוקר הפרעות שינה ונוירולוגיה, ובמחקריו נבדקים מנגנונים עצביים ותאיים הקשורים לשינה ולתפקוד המוח. מחקרים אלה מוסיפים זווית חשובה להבנת תהליכים שעשויים להשפיע על הידרדרות בתפקוד המוחי.
מחקר יישומי ושיתופי פעולה רב-תחומיים
חקר מחלות ניווניות של המוח מחייב מבט רחב: להבין מה משתבש במוח, כיצד מתפתח השינוי לאורך זמן, ובאיזה אופן הוא בא לידי ביטוי אצל האדם עצמו. לשם כך צריך לחבר בין מחקר ביולוגי, ידע קליני וכלים מתקדמים לניתוח מידע.
במרכז דנגור מתמקדים בחיבור שבין הבנה מדעית לבין שימוש רפואי עתידי. המחקרים בתחום בוחנים כיצד ידע על מנגנוני המחלה יכול לסייע בפיתוח שיטות לאבחון מוקדם, למעקב מדויק יותר ולהתאמת טיפול. כך, ממצאים שמתחילים במעבדה או בניתוח נתונים יכולים לקבל בהמשך משמעות מעשית עבור רופאים ומטופלים.
