אבחנה אחת, מנגנונים שונים: הדרך לטיפול מדויק יותר באוטיזם

אוטיזם מתבטא באופן שונה אצל כל אדם. פרופסור אוון אליוט חוקר כיצד המיקרוביום, מערכת החיסון והקשרים בין תאי העצב עשויים להסביר את ההבדלים האלה ולסלול את הדרך לטיפול מותאם אישית

אוטיזם הוא שם כולל לקשת רחבה של מצבים, שיכולים להתבטא בדרכים שונות מאוד. אצל אדם אחד הקושי המרכזי יהיה בתקשורת החברתית, אצל אחר יבלטו רגישות לרעש או בעיות שינה, ואדם שלישי עשוי להתמודד בעיקר עם בעיות במערכת העיכול. אף שכולם חולקים את אותה אבחנה, ייתכן שמאחורי הקשיים שלהם עומדים מנגנונים ביולוגיים שונים למדי. מבחינת פרופ' אוון אליוט, ההבדלים האלה הם נקודת המוצא להבנה חדשה של אוטיזם ושל האפשרות להתאים לכל אדם מענה מדויק יותר.

פרופ' אליוט הוא חוקר מוח בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן וחוקר במרכז דנגור לרפואה מותאמת אישית. במעבדתו הוא חוקר את המנגנונים המולקולריים המעורבים בהתפתחות אוטיזם, ומתמקד בין היתר בקשר שבין המיקרוביום במעי, מערכת החיסון והתפתחות המוח."אוטיזם הוא מטרייה רחבה מאוד", הוא מסביר. "כדי להתאים טיפול מדויק יותר לכל אדם, אנחנו צריכים לזהות את תתי-הקבוצות שבתוכה ולהבין אילו מנגנונים ביולוגיים פועלים בכל אחת מהן".

לפרק את הרצף: תתי-הקבוצות של האוטיזם

האבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי כוללת כיום קשת רחבה של מצבים, שחלקם הוגדרו בעבר כאבחנות נפרדות, כמו תסמונת אספרגר. כתוצאה מכך, אנשים שהאוטיזם מתבטא אצלם בדרכים שונות מאוד מקבלים את אותה אבחנה. "ההגדרה הרחבה מקלה את האבחון, אבל מקשה יותר כשחושבים על טיפול", אומר פרופ' אליוט. כדי להתאים טיפול לצרכים השונים, הוא מבקש לזהות בתוך הרצף תתי-קבוצות שחולקות מאפיינים ביולוגיים דומים.

למה חשוב לזהות תתי-קבוצות בתוך הרצף האוטיסטי?

"כשאנחנו רוצים לתת טיפול מסוים, בין אם הוא התנהגותי ובין אם הוא תרופתי, בדרך כלל צריך קודם להגדיר את תת-הקבוצה שאליה הוא עשוי להתאים. אפשר לחשוב על סרטן השד: לאחר שאישה מקבלת אבחנה, עורכים לה בדיקות גנטיות, מזהים שינוי גנטי מסוים ובהתאם לכך מתאימים את הטיפול. בתחום הנוירו-התפתחותי, ובאוטיזם בפרט, היכולת הזאת עדיין חסרה במידה רבה.

"אנחנו מנסים להבין אילו תתי-קבוצות ביולוגיות קיימות בתוך המסגרת הרחבה של אוטיזם. אצל חלק מהאנשים אנחנו רואים קישוריות או פעילות מוגברת באזורים מסוימים במוח. אצל אחרים יש שינויים בתגובה החיסונית בגוף ובמולקולות של מערכת החיסון במוח. ייתכן שאצל אדם מסוים נמצא רק אחד מהשינויים האלה, ואצל אדם אחר נמצא שילוב של כמה שינויים. אם נזהה את המנגנון שפועל אצל כל אדם, נוכל לחשוב כיצד לטפל בו בכלים התנהגותיים או רפואיים".

איך אפשר לזהות תתי-קבוצות ביולוגיות?

"יש משפחות שמשתתפות בתוכנית המחקר שלנו ותורמות דגימות שונות, ובהן דם וצואה. בדגימות האלה אנחנו בוחנים גורמים רבים: את פעילות מערכת החיסון, את המיקרוביום במעי, את המטבוליטים שנמצאים בדם ועוד. לאחר מכן אנחנו מנתחים את כל המידע יחד ומנסים לזהות קבוצות בעלות דפוסים ביולוגיים שונים.

"ייתכן, למשל, שנגלה שאצל חלק מהאנשים עם אוטיזם מופיעה פעילות חיסונית גבוהה במיוחד, ואצל קבוצה אחרת נמצא דפוס מסוים בהרכב חיידקי המעי. לאחר שמזהים תתי-קבוצות כאלה, אפשר לבדוק אם הן קשורות למאפיינים התנהגותיים מסוימים, לגורמים שהופיעו במהלך ההיריון או לשינויים גנטיים. החיבור בין הנתונים האלה עשוי לעזור לנו להבין מדוע אוטיזם מתבטא באופן שונה אצל כל אדם".

האם בעתיד יתאפשר לאבחן אוטיזם בבדיקת דם?

"כיום אין בדיקה ביולוגית שיכולה לאבחן אוטיזם כי קשה להצביע על סמן אחד שמאפיין את כולם. כנראה גם בעתיד לא נוכל לקבוע באמצעות דגימת דם אם אדם נמצא על הרצף. אוטיזם מאובחן על פי מאפיינים קליניים והתנהגותיים, ולכן המידע הביולוגי נועד לסייע בשלב הבא: לזהות את המנגנונים שקשורים לקשיים של האדם ולהתאים לו טיפול". 

לראות את התמונה המלאה: כיצד אוטיזם מתפתח ומתבטא?

החיפוש אחר טיפול מדויק באוטיזם מחייב להרחיב את נקודת המבט בשני כיוונים. הראשון הוא לברר אילו גורמים משתלבים בתהליך ההתפתחות של אוטיזם, והשני הוא להבין אילו קשיים משפיעים בפועל על חייו של כל אדם, גם אם הם אינם עומדים במרכז האבחנה. "צריך להסתכל על אוטיזם כמצב שמשפיע על הגוף כולו ולשאול במה צריך לטפל אצל כל אדם", אומר פרופ' אליוט.

מה ידוע על הגורמים להתפתחות אוטיזם?

"מהנתונים ברור שלגנטיקה יש תפקיד מרכזי. עם זאת, הגנטיקה אינה מספקת את כל ההסבר - ולראיה, לפעמים רואים תאומים זהים שאחד מהם עם אוטיזם והשני לא. לכן אנחנו צריכים לחקור את יחסי הגומלין בין הגנטיקה לבין גורמים נוספים. זהו תחום מחקר מורכב מאוד, שדורש מאגרי מידע גדולים כדי לבצע ניתוחים סטטיסטיים מדויקים".

אילו גורמים נוספים עשויים להשפיע על התפתחות המוח?

"מחקרים מצאו קשר בין גיל מתקדם של האב לבין עלייה בסיכוי לאוטיזם. אחת ההשערות היא שבתאי הזרע של גברים מבוגרים מופיעות יותר מוטציות חדשות. גם הפעלה משמעותית של מערכת החיסון במהלך ההיריון עשויה להיות קשורה לשינוי במסלול ההתפתחות של המוח. עם זאת, חשוב לזכור שקשר סטטיסטי אינו מוכיח סיבתיות. ייתכן, למשל, שקיימת נטייה גנטית ושנדרש גורם נוסף כדי להשפיע על מסלול ההתפתחות".

במה מתמקדים רוב המחקרים בתחום האוטיזם?

"המחקר באוטיזם מתמקד, מסיבות מובנות, בהתנהגות חברתית ובהתנהגויות חזרתיות. אבל אצל חלק מהאנשים הקושי המשמעותי ביותר הוא דווקא רגישות חושית. גם אם היא אינה המאפיין המרכזי שעל פיו נקבעה האבחנה, ייתכן שזה הנושא שבו צריך להתמקד כדי לעזור לאדם. לכן חשוב שהמחקר יבחן גם את הקשיים הנוספים שנלווים לאוטיזם ואת המנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחוריהם".

מדוע חשוב להתייחס גם לתסמינים שאינם עומדים במרכז האבחנה?

"אני מכיר ילדה צעירה עם אוטיזם שלא דיברה וסבלה מקשיי שינה חמורים. במשך כשנה לא הבינו מדוע היא אינה מצליחה לישון, עד שהתברר שהיא סובלת מרפלוקס בשעות הלילה. לאחר שטיפלו בבעיה, השינה שלה השתפרה וחל שיפור גם בהיבטים נוספים בחיי היום-יום שלה. הרפלוקס אולי לא נראה בתחילה כחלק מרכזי מהאוטיזם, אבל בפועל הייתה לו השפעה רחבה. זו דוגמה לחשיבות של הסתכלות על האדם כולו וזיהוי הבעיה המסוימת שפוגעת באיכות חייו".

מהמיקרוביום למערכת החיסון: הדרך לטיפול מותאם אישית באוטיזם

אחד מכיווני המחקר המרכזיים במעבדתו של פרופ' אליוט עוסק בקשר שבין אוטיזם למיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים ומיקרואורגניזמים נוספים שחיים בגוף, בעיקר במעי. אצל חלק מהילדים עם אוטיזם נמצאו שינויים בהרכב חיידקי המעי, אך עדיין לא ברור אם הם מעורבים בהתפתחות האוטיזם או נוצרים בעקבותיו. אליוט מנסה לפענח את כיוון ההשפעה ולבדוק כיצד עשוי המיקרוביום להשפיע על מערכת החיסון, על התפתחות המוח ועל ההתנהגות.

מה מצאתם במיקרוביום של ילדים עם אוטיזם?

"במחקר שערכנו עם משפחות בישראל בחנו גורמים שונים בגוף, ובהם מטבוליטים, מערכת החיסון והמיקרוביום. אצל חלק מהילדים עם אוטיזם מצאנו עלייה בכמות חיידקי מעי מסוימים. הממצא הזה לבדו אינו יכול ללמד אותנו אם השינוי במיקרוביום משפיע על התפתחות האוטיזם או מתרחש בעקבותיו.

"כדי לבחון קשר סיבתי, העברנו את המיקרוביום שמצאנו אצל הילדים לעכברים ביום שבו נולדו. כך יכולנו לעקוב אחר השפעתו לאורך ההתפתחות. בהמשך ראינו אצל העכברים שינויים בתגובה החיסונית במוח וגם בהתנהגות. הממצאים האלה מעלים את האפשרות שלמיקרוביום יש תפקיד פעיל בתהליך".

איך חיידקי המעי עשויים להשפיע על התפתחות המוח?

"אחת האפשרויות שאנחנו בוחנים עוברת דרך תאי המיקרוגלייה - תאים של מערכת החיסון שפועלים במוח. אצל העכברים שקיבלו את המיקרוביום של הילדים עם אוטיזם מצאנו ירידה בכמות התאים האלה ושינויים במבנה שלהם.

"במהלך התפתחות המוח, תאי המיקרוגלייה מסלקים סינפסות שאינן נחוצות עוד. הסינפסות הן נקודות החיבור בין תאי העצב, והסילוק שלהן מסייע לעיצוב המוח. אנחנו משערים שהשינויים בתאי המיקרוגלייה משבשים את התהליך, כך שסינפסות רבות מדי נשארות במוח. הדבר עשוי להגביר את הפעילות החשמלית ובהמשך להשפיע גם על ההתנהגות. כעת אנחנו בודקים אם ההשערה הזאת נכונה".

האם השינוי הזה מאפיין את כל האנשים עם אוטיזם?

"לא. את השינוי במיקרוביום מצאנו רק אצל חלק מהאנשים עם אוטיזם. ייתכן שאצל הקבוצה הזאת הוא משפיע על תאי המיקרוגלייה ועל התפתחות המוח, ואילו אצל קבוצות אחרות פועלים מנגנונים ביולוגיים שונים.

"כדי לזהות את הקבוצות האלה, אנחנו משלבים נתונים על המיקרוביום, מערכת החיסון והמטבוליטים בדם עם מידע על הגנטיקה, ההיריון, התזונה וההתנהגות. המטרה היא לבדוק אם דפוס ביולוגי מסוים קשור גם לקושי מסוים, כמו רגישות חושית. כך נוכל בעתיד לבחון טיפול שמותאם למנגנון הביולוגי ולתסמינים של כל קבוצה".

מעבר לאבחנה: מהי הצלחה בטיפול באוטיזם?

המחקר של פרופ' אוון אליוט מבקש להניח תשתית לטיפולים שיתמקדו במנגנונים הביולוגיים ובקשיים המסוימים של כל אדם. גם כאשר אי אפשר לשנות את מסלול ההתפתחות כולו, הקלה ברגישות חושית, שיפור בשינה או טיפול בתסמין גופני יכולים להשפיע במידה רבה על איכות החיים של אלו החיים עם אוטיזם.

עד כמה מועד האבחון משפיע על האפשרויות הטיפוליות?

"האבחון של אוטיזם נעשה לרוב בסביבות גיל שלוש, בהתאם לחומרת המאפיינים. התערבות מוקדמת עשויה לאפשר שינוי רחב יותר, אבל גם בגיל מאוחר יותר אפשר לטפל בקשיים מסוימים. ייתכן שלא נוכל לשנות את מסלול ההתפתחות כולו, אך שיפור ברגישות החושית, בשינה או בהתנהגות יכול להיות משמעותי מאוד".

כיצד מוגדרת הצלחה בטיפול באוטיזם?

"אנשים פונים לאבחון בדרך כלל מפני שיש קושי מסוים שהם רוצים להבין או לשפר. לכן, הצלחה צריכה להימדד לפי השינוי שחשוב לאדם עצמו. המטרה שלנו היא לעזור לאנשים מסוימים עם בעיות מסוימות, כדי שיוכלו להגיע לתוצאה טובה יותר - כפי שהם עצמם מגדירים אותה.

"עבור אנשים רבים עם אוטיזם, הקושי החברתי אינו הדבר הראשון שהם היו רוצים לשנות. לפעמים הרגישות החושית, בעיות השינה או תסמין אחר משפיעים יותר על איכות חייהם. בעיניי, אלה הקשיים שבהם הטיפול והמחקר צריכים להתמקד".

כיצד אתה צופה שחקר האוטיזם יתפתח בשנים הקרובות?

"אני חושב שבעוד חמש שנים נבין טוב יותר את הקשר בין הביולוגיה לבין התסמינים השונים, ואת הגורמים שמובילים למסלולים שונים של התפתחות המוח. כבר היום יש לנו טכנולוגיות שמאפשרות התקדמות בכיוון הזה.

"התרגום של הידע הביולוגי לטיפול קליני ידרוש זמן נוסף. הקלינאים יצטרכו לבחון את הממצאים ולבדוק כיצד אפשר ליישם אותם באופן קפדני. אבל אני מאמין שנגיע להבנה עמוקה הרבה יותר של הקשר בין המנגנונים הביולוגיים לבין האופן שבו אוטיזם מתבטא אצל כל אדם".