סוכרת

סוכרת היא מחלה כרונית שבה הגוף אינו מצליח לשמור על רמת סוכר תקינה בדם. לאחר אכילה, פחמימות מהמזון מתפרקות במערכת העיכול לגלוקוז - סוכר פשוט המשמש מקור אנרגיה חשוב לתאי הגוף. הגלוקוז נספג בדם, אך כדי להיכנס לרוב התאים הוא זקוק לפעולת האינסולין, הורמון המיוצר בלבלב. האינסולין פועל כמו אות ביולוגי: הוא מאפשר לתאים לקלוט את הסוכר מן הדם ולהשתמש בו להפקת אנרגיה או לאגור אותו לשימוש מאוחר יותר. בסוכרת, המנגנון הזה נפגע. הדבר יכול לקרות כאשר הלבלב אינו מייצר מספיק אינסולין, או כאשר תאי הגוף נעשים פחות רגישים אליו. כתוצאה מכך, הסוכר נשאר בדם ברמה גבוהה לאורך זמן, במקום להיקלט באופן תקין בתאים וברקמות. רמה גבוהה ומתמשכת של סוכר בדם עלולה לפגוע לאורך זמן בכלי הדם, בעצבים וברקמות שונות. לכן, סוכרת שאינה מאובחנת או אינה מטופלת היטב עלולה לגרום לסיבוכים כמו מחלות לב וכלי דם, פגיעה בראייה, פגיעה בכליות ונזק לעצבים, בעיקר בגפיים.

סוכרת היא אחת מהמחלות הכרוניות הנפוצות בעולם, ונמנית עם גורמי התמותה המרכזיים כיום. לפי הערכות היא מופיעה בכאחד מכל תשעה מבוגרים, אך שכיחותה אינה אחידה, והיא משתנה לפי גיל, מצב בריאותי, רקע גנטי ורמת הסיכון האישית.

נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2 וסוכרת היריון. בסוכרת מסוג 1 מערכת החיסון תוקפת את תאי הלבלב שמייצרים אינסולין, ולכן הגוף מייצר מעט מאוד אינסולין או אינו מייצר אותו כלל. סוג זה מכונה לעיתים "סוכרת נעורים", משום שהוא מתגלה לא פעם בילדות או בגיל ההתבגרות, אך הכינוי אינו מדויק לגמרי, מכיוון שהמחלה יכולה להופיע גם בגיל מבוגר.

סוכרת מסוג 2 היא הסוג השכיח ביותר. במצב זה תאי הגוף מגיבים לאינסולין בצורה פחות יעילה, ולכן הלבלב נדרש לייצר יותר ממנו כדי לשמור על רמת סוכר תקינה. עם הזמן, הוא עלול שלא לעמוד בדרישה הזו, ורמות הסוכר בדם עולות. לצד שני הסוגים האלה קיימת גם סוכרת היריון, שמופיעה במהלך ההיריון ודורשת אבחנה מוקדמת ומעקב רפואי כדי לשמור על בריאות האם והעובר.

אבחון מוקדם וטיפול מותאם לכל סוג של סוכרת יכולים להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשפר את איכות החיים. הטיפול משתנה מאדם לאדם, ועשוי לכלול התאמות בתזונה, פעילות גופנית, ירידה במשקל במידת הצורך, תרופות ולעיתים גם מתן אינסולין. מטרתו היא לאזן את רמת הסוכר בדם לאורך זמן, ובכך לסייע בשמירה על תפקוד תקין של כלי הדם, הלב, הכליות, העיניים והעצבים.

לצד הטיפולים הקיימים, מתקיימים מחקרים שמבקשים לפתח גישות טיפול עמוקות יותר, הפועלות על המנגנונים הביולוגיים של המחלה. אחד מהם הוא מחקרו של ד"ר רון פירן ממרכז דנגור באוניברסיטת בר-אילן, הבוחן דרכים לעודד יצירה או חידוש של תאי בטא - התאים בלבלב שמייצרים אינסולין. בין היתר, המחקר בודק אפשרות להמיר תאים קיימים בלבלב לתאי בטא פעילים, כבסיס לפיתוח טיפולים עתידיים בסוכרת.

שאלות ותשובות נפוצות

1.    מהו ההבדל בין סוכרת מסוג 1 לסוכרת מסוג 2?

ההבדל המרכזי בין סוגי הסוכרת הוא במנגנון המחלה. סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב, האחראים לייצור אינסולין. כתוצאה מכך הגוף מייצר מעט מאוד אינסולין או אינו מייצר אותו כלל, ולכן נדרש טיפול באינסולין. בסוכרת מסוג 2 הלבלב עדיין מייצר אינסולין, אך תאי הגוף מגיבים אליו פחות ביעילות - מצב המכונה תנגודת לאינסולין. עם הזמן, גם ייצור האינסולין עלול לרדת.

2.    מהם התסמינים הנפוצים של מחלת הסוכרת?

התסמינים הראשונים של סוכרת מופיעים כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מהתקין לאורך זמן. הגוף מנסה להיפטר מעודפי הסוכר דרך השתן, ולכן עשויים להופיע השתנה תכופה, במיוחד בלילה, צמא מוגבר ויובש בפה. מכיוון שהסוכר אינו נכנס לתאים בצורה תקינה, עלולים להופיע גם עייפות, חולשה ורעב מוגבר. תסמינים נוספים יכולים לכלול ראייה מטושטשת, ריפוי איטי של פצעים, זיהומים חוזרים ולעיתים ירידה בלתי מוסברת במשקל, בעיקר בסוכרת מסוג 1. בסוכרת מסוג 2 התסמינים עשויים להתפתח בהדרגה ולעיתים כמעט שלא להיות מורגשים בתחילת המחלה.

3.    מהי תנגודת לאינסולין וכיצד היא קשורה לסוכרת?

תנגודת לאינסולין היא מצב שבו תאי הגוף מגיבים לאינסולין פחות טוב מהרגיל. במצב תקין, האינסולין מסייע לסוכר לעבור מהדם אל התאים, אך כאשר התגובה לאינסולין נחלשת, הסוכר נשאר בדם ברמה גבוהה יותר. בתחילה הלבלב מנסה לפצות על כך באמצעות ייצור מוגבר של אינסולין, אך עם הזמן הוא עלול להתקשות לעמוד בדרישה. כאשר הפיצוי כבר אינו מספיק, רמות הסוכר בדם עולות, ועלולה להתפתח סוכרת מסוג 2.

4.    אילו בדיקות דם משמשות לאבחון סוכרת?

אבחון סוכרת נעשה על ידי גורם רפואי, על בסיס בדיקות דם ובהתאם לתסמינים ולמצב הרפואי הכללי. בין הבדיקות המקובלות נמצאות בדיקת סוכר בצום ובדיקת HbA1c המשקפת את ממוצע רמות הסוכר בדם בחודשים האחרונים. ככלל, ערכי סוכר בצום של 100-125 מ"ג/ד"ל עשויים להתאים לטרום-סוכרת, וערך של 126 מ"ג/ד"ל ומעלה עשוי להתאים לסוכרת. בבדיקת HbA1c ערכים של 5.7%-6.4% עשויים להתאים לטרום-סוכרת, וערך של 6.5% ומעלה עשוי להתאים לסוכרת. עם זאת, אין להסתמך על בדיקה אחת בלבד או לפרש תוצאות ללא ייעוץ רפואי.

5.    אילו סיבוכים עלולים להיווצר כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת?

כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות לאורך זמן, הן עלולות לפגוע בכלי הדם ובעצבים. פגיעה בכלי דם גדולים מעלה את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי ומחלות עורקים. פגיעה בכלי דם קטנים עלולה לגרום לסיבוכים בעיניים, בכליות ובעצבים: למשל פגיעה ברשתית העין שעלולה להשפיע על הראייה, פגיעה בתפקוד הכליות, ונזק עצבי המתבטא בכאב או בנימול. 

6.    האם אפשר למנוע או לרפא סוכרת?

נכון להיום, לא ניתן למנוע או לרפא לחלוטין סוכרת מסוג 1, והטיפול בה מתמקד בניהול מאוזן ובהשלמת ההורמון החסר. לעומת זאת, בכל הנוגע לסוכרת מסוג 2, ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להתפרצות המחלה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא. במקרים מסוימים, ניתן להוביל את המחלה למצב של רמיסיה (הפוגה) – שבו ערכי הסוכר חוזרים לטווח התקין הודות לשינוי תזונתי, ירידה במשקל ופעילות גופנית, ומאפשרים הפחתה או הפסקה של הטיפול התרופתי, תחת מעקב ואישור רפואי צמוד.

7.   כיצד אפשר למדוד את רמות הסוכר בדם?

רמות הסוכר בדם נמדדות בעיקר באמצעות בדיקות דם. לצורך מעקב יומיומי, אנשים עם סוכרת משתמשים לעיתים בגלוקומטר, המבוסס על דגימת דם קטנה מהאצבע, או בחיישן רציף לניטור סוכר. במקביל, נחקרות שיטות חדשות שנועדו להפוך את המדידה לנוחה ופחות פולשנית, ובהן שיטה שפותחה במרכז דנגור של אוניברסיטת בר-אילן למדידת רמות סוכר בדם באמצעות לייזר, מצלמה, שדה מגנטי ובינה מלאכותית. אולם, כיום האבחון והמעקב עדיין נשענים על הבדיקות והשיטות המקובלות.