פרודרוג – קדם-תרופה

פרודרוג, או "קדם-תרופה", היא תרופה שניתנת באותן דרכים כמו תרופות רגילות, כגון בליעה, הזרקה או שאיפה, אך רק לאחר כניסתה לגוף היא עוברת תהליך כימי או אנזימטי שהופך אותה לתרופה פעילה. במקום לתת לחולה את החומר הפעיל ישירות, משתמשים בקדם-תרופה כדי לשפר את אופן הספיגה, הפיזור, חילוף החומרים והסילוק של התרופה מהגוף. טכנולוגיה זו מאפשרת להתגבר על בעיות שונות כמו ספיגה לקויה במערכת העיכול, תופעות לוואי לא רצויות, או הגעה לא אפקטיבית של התרופה למקום הפעולה המיועד.

מדוע משתמשים בקדם תרופות?

תרופות רבות נספגות בצורה גרועה במערכת העיכול, ועל ידי הפיכתן לקדם-תרופה אפשר להגביר את יכולת הספיגה שלהן. נוסף על כך, קדם-תרופות יכולות להפחית תופעות לוואי - למשל, אספירין (חומצה אצטילסליצילית) היא קדם-תרופה של חומצה סליצילית, והיא פותחה במקור כדי להפחית את גירוי הקיבה שגורמת חומצה סליצילית. קדם-תרופות מאפשרות גם הגעה ממוקדת יותר לאיבר או לרקמה מסוימים, מה שמשפר את יעילות הטיפול ומפחית נזקים למערכות אחרות בגוף. כיום, כ-10% מכלל התרופות המשווקות בעולם הן קדם-תרופות, וממשיכים לפתח קדם-תרופות חדשות במטרה לשפר טיפולים קיימים.

איך קדם-תרופות הופכות לפעילות בגוף?

קדם-תרופות מחולקות לשני סוגים עיקריים, לפי מקום ההפעלה שלהן בגוף. קדם-תרופות מסוג I מופעלות בתוך התאים, בעיקר בכבד, באמצעות אנזימים תאיים. דוגמאות לכך כוללות תרופות נוגדות נגיפים ותרופות להורדת כולסטרול. קדם-תרופות מסוג II מופעלות מחוץ לתאים - בנוזלי מערכת העיכול, בדם או בנוזלים אחרים בגוף. דוגמה מפורסמת היא קודאין, משכך כאבים שהופך למורפין בגוף באמצעות אנזימים בכבד. במעבדה של פרופ' אריה לב גרוזמן ממרכז דנגור פותחה מולקולה ייחודית בשם GT73 שפותחה כקדם-תרופה ומסוגלת לטפל בכ-300 מחלות אוטואימוניות.