EMDR

EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing), או בעברית: הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים, היא שיטת טיפול פסיכולוגי שנועדה לסייע לאנשים לעבד זיכרונות טראומטיים וחוויות קשות. מטרת הטיפול היא להפחית את המצוקה הרגשית והתסמינים שהזיכרונות ממשיכים לעורר גם זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים.

בדרך כלל, המוח מעבד חוויות ואירועים כחלק מתהליך טבעי, כך שהם נשמרים כזיכרונות שאינם מפריעים לתפקוד היומיומי. אולם לאחר אירועים טראומטיים, תהליך העיבוד עלול להשתבש. כתוצאה מכך, הזיכרון עשוי להמשיך לעורר רגשות עזים, מחשבות מטרידות ותגובות גופניות גם זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים. לכן, גירוי מסוים בהווה - כמו קול, ריח או תמונה - עלול להציף מחדש את התחושות הקשורות לאותו אירוע.

בטיפול EMDR עושים גירוי דו-צדדי (גירוי בי-לטרלי), כלומר גירוי לסירוגין, המחליף בכל פעם בין צד ימין לצד שמאל. EMDR היא שיטה מובנית הכוללת שמונה שלבים, מאיסוף מידע והכנה ועד לסיכום ולהערכה מחדש. בלב הטיפול נמצא שלב העיבוד, שבו מתרחשים שלושה דברים במקביל:

1. התמקדות בזיכרון: המטופל או המטופלת מתבקשים להיזכר באירוע, בתמונה, במחשבה או בתחושה הקשורים לחוויה הטראומטית.
2. ביצוע גירוי דו-צדדי: במקביל, המטפל מבצע גירוי לסירוגין המחליף בין צד ימין לצד שמאל. לרוב מדובר בתנועות עיניים, אך ניתן להשתמש גם בצלילים המושמעים לסירוגין בכל אוזן או בטפיחות עדינות על הידיים.
3. עיבוד מחדש: במהלך הטיפול הזיכרון עובר עיבוד מחדש, כך שעוצמתו הרגשית פוחתת בהדרגה. יש חוקרים המשערים שזה קורה בצורה דומה למה שהמוח עושה באופן טבעי בזמן שנת חלום (REM), אך זו אחת מכמה השערות, והיא טרם אוששה במחקר.

כתוצאה מכך, הזיכרון לא נמחק, אבל ה"עוקץ" הרגשי והתגובה הגופנית הנלווית אליו מופחתים. לפי המודל התיאורטי שבבסיס השיטה, המוח מפנים שהאירוע הסתיים והוא כבר לא מהווה סכנה.

1. למה EMDR נחשבת לשיטת טיפול יעילה?

• יעילות בטיפול בטראומה: מחקרים רבים מצביעים על יעילותה של השיטה בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), והיא מומלצת על ידי גופי בריאות בין-לאומיים, ובהם ארגון הבריאות העולמי (WHO). 

• שיפור בתוך זמן קצר יחסית: אצל חלק מהמטופלים ניתן להשיג שיפור בתוך מספר קטן יחסית של מפגשים, אם כי משך הטיפול משתנה מאדם לאדם.

• אין צורך לתאר כל פרט: בניגוד לחלק משיטות הטיפול, EMDR אינה מחייבת שחזור ותיאור מפורט של כל פרטי האירוע הטראומטי לאורך המפגש; די בכך שהמטופל מחזיק את הזיכרון בתודעה.

2. האם הטיפול מוחק את הזיכרון?

לא. המטופל עדיין זוכר את האירוע, אך לפי המודל שבבסיס השיטה הטיפול משנה את הדרך שבה המוח מאחסן אותו. מטרת הטיפול היא להפחית את המצוקה הרגשית והתגובות הגופניות, כמו חרדה, דופק מואץ או תחושת סכנה, שהזיכרון מעורר. כך הטיפול מנסה להפוך את הזיכרון לחלק מהעבר מבלי להמשיך להשפיע באופן משמעותי על חיי היום-יום.

3. מהם השימושים העיקריים בשיטת EMDR?

• טראומה ופוסט-טראומה: טיפול מרכזי בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והלם קרב.

• חרדות ופוביות: השיטה משמשת ונחקרת בהקשר להפחתת התקפי פאניקה, פחדים, וחרדות בחינות או ביצוע.

• משברים אישיים: השיטה משמשת ונחקרת בהקשר לסיוע בהתמודדות עם אבל מורכב, פרידות ודימוי עצמי נמוך.

4. מי פיתח את שיטת EMDR?

שיטת EMDR פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר פרנסין שפירו. בתחילה נקראה השיטה EMD, והמילה Reprocessing (עיבוד מחדש) נוספה לשמה ב-1991.

על פי החשבון הפרטי שלה, שפירו הבחינה שתנועות עיניים מצד לצד הפחיתו את עוצמתן של מחשבות מטרידות. בעקבות תצפית זו היא פיתחה שיטת טיפול מובנית, שנחקרה במשך השנים והפכה לאחת משיטות הטיפול המוכרות ביותר בטראומה. כיום EMDR נלמדת ומיושמת במדינות רבות ברחבי העולם.

5. למי מתאים EMDR?

EMDR מתאימה לילדים, לבני נוער ולמבוגרים המתמודדים עם טראומות, חוויות קשות או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), למשל בעקבות תאונות, אובדן, אלימות, התעללות או שירות צבאי.

במקרים מסוימים ניתן להשתמש בשיטה גם לטיפול בחרדות, פוביות, דיכאון, כאב כרוני, התמכרויות או קשיים רגשיים אחרים, בדרך כלל כחלק מתוכנית טיפול רחבה יותר. 

עם זאת, לא כל אדם מתאים להתחיל טיפול EMDR באופן מיידי. במצבים מסוימים המטפל עשוי להקדיש תחילה מספר מפגשים להכנה, לחיזוק תחושת הביטחון ולהקניית כלים להתמודדות לפני תחילת העיבוד של הזיכרונות הטראומטיים.

6. איך נראה מפגש טיפול בשיטת EMDR?

המטופל והמטפל יושבים זה מול זה, והמטפל מנחה סבבים קצרים של גירוי דו-צדדי - למשל תנועת אצבע מצד לצד שהמטופל עוקב אחריה בעיניו – בני עשרות שניות כל אחד. בין הסבבים המטופל מתאר בקצרה מה עלה אצלו ומדרג את עוצמת המצוקה שהזיכרון מעורר בו כעת. בפועל, מפגש EMDR נמשך בדרך כלל כשעה ומספר המפגשים משתנה מאדם לאדם. 

7. מה קורה במוח בזמן טיפול EMDR?

למרות ש-EMDR נחקרה במשך עשרות שנים ונמצאה יעילה בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), המנגנון המדויק שבאמצעותו היא פועלת עדיין אינו ידוע במלואו.

ההשערה המקובלת היא שהגירוי הדו-צדדי, כמו תנועות עיניים, צלילים או טפיחות לסירוגין, מסייע למוח לעבד מחדש זיכרונות טראומטיים שלא עובדו באופן מלא בזמן שהתרחשו. במהלך הטיפול המטופל מתמקד בזיכרון הטראומטי, ובמקביל מתבצע הגירוי הדו-צדדי. שילוב זה עשוי להפחית בהדרגה את העוצמה הרגשית של הזיכרון ולאפשר למוח לאחסן אותו כזיכרון רגיל, שאינו ממשיך לעורר תחושת סכנה בכל פעם שהוא עולה.

חוקרים הציעו מספר הסברים אפשריים להשפעת הטיפול. אחת ההשערות היא שהגירוי הדו-צדדי מעמיס על זיכרון העבודה ומתחרה על משאביו המוגבלים, כך שקשה יותר לשחזר את הזיכרון בעוצמתו המקורית, והוא עולה מטושטש ופחות טעון רגשית. השערה אחרת היא שהוא מעודד יצירת קשרים חדשים בין הזיכרון הטראומטי לבין מידע המעיד שהאירוע כבר הסתיים ושכיום האדם נמצא במקום בטוח.

שאלה נוספת העולה מהעניין היא עד כמה הגירוי הדו-צדדי עצמו הכרחי. מחקרים שבדקו זאת הגיעו לתוצאות סותרות: בחלקם נמצא שהוא תורם לתוצאות הטיפול ובאחרים לא נמצא הבדל, ויש חוקרים הסבורים שעיקר ההשפעה נובע מהחשיפה החוזרת לזיכרון בסביבה בטוחה ובליווי מטפל.

לכן, אף שהחוקרים עדיין מנסים להבין בדיוק כיצדEMDR  פועלת, קיימת הסכמה רחבה שהטיפול מסייע למטופלים רבים להפחית את המצוקה הקשורה לזיכרונות טראומטיים.

מידע זה אינו מהווה תחליף לאבחון או לטיפול מקצועי.