טרנסמיגרציה

טרנסמיגרציה, הידועה גם בשם דיאפדזיס, היא תהליך חיוני במערכת החיסון שבו תאי דם לבנים (ליקוציטים) עוברים מכלי הדם אל הרקמות המוקפות בדלקת או בזיהום. התהליך מתחיל כשתאי הדם הלבנים נדבקים לדופן כלי הדם, זוחלים על פני תאי האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם), וחודרים דרך מחסום כלי הדם אל הרקמה הפגועה. ללא תהליך זה, מערכת החיסון לא תוכל להגיע לאתרי הזיהום או הפציעה כדי להילחם בפתוגנים ולתקן נזקים.

איך מתרחש תהליך הטרנסמיגרציה?

טרנסמיגרציה מתרחשת בעיקר בוורידים קטנים שלאחר נימי הדם, שם כוחות הזרימה מינימליים. מעבר זה יכול להתבצע בשתי דרכים: דרך המרווחים בין תאי האנדותל (מסלול פרה-תאי) או ישירות דרך גוף התא האנדותלי עצמו (מסלול טרנס-תאי). בשני המקרים, תאי האנדותל ממלאים תפקיד פעיל בתהליך - הם יוצרים מבנים דמויי זרועות שמקיפים את תא הדם הלבן ועוזרים לו לעבור. לאחר שעבר את האנדותל, תא הדם הלבן חייב לחצות גם את הממברנה הבסיסית שמתחת לכלי הדם, ורק אז הוא יכול להגיע לרקמה הבין-תאית המוקפת בדלקת.

מהי טרנסמיגרציה הפוכה וכיצד היא משפיעה על הגוף?

טרנסמיגרציה הפוכה היא תהליך שבו תאי דם לבנים, שכבר עברו לרקמה, חוזרים למחזור הדם. תהליך זה היה נחשב בעבר לכמעט בלתי אפשרי, אך מחקרים עדכניים מראים שהוא קיים. במעבדה של פרופ' אריה לב גרוזמן ממרכז דנגור, למשל, משתמשים בטרנסמיגרציה רגילה והפוכה בתרופה פורצת הדרך שהוא פיתח, ושנועדה לטפל במאות מחלות אוטואימוניות. הטרנסמיגרציה ההפוכה היא חרב פיפיות: מצד אחד, היא יכולה לעזור לפתרון הדלקת המקומית על ידי הסרת תאים מיותרים מאתר הפציעה; מצד שני, נויטרופילים שחזרו למחזור הדם יכולים להפיץ דלקת לאיברים מרוחקים כמו ריאות, לב וכבד, וכך לגרום לנזק משני.