סערת ציטוקינים

סערת ציטוקינים (או היפרציטוקינמיה) היא תגובה חיסונית חריגה, שבה מערכת החיסון משחררת כמויות עצומות של ציטוקינים - חלבונים דלקתיים קטנים, המשמשים לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ומופרשים בדרך כלל כתגובה לזיהום או פציעה. כאשר השחרור שלהם הוא פתאומי ובלתי מבוקר, הם עלולים לגרום לדלקת חריפה, נזק לאיברים ואף למוות.

מה גורם לסערת ציטוקינים?

מגוון גורמים. השכיחים בהם כוללים זיהומים ויראליים כמו קורונה, שפעת ועוד, וכן זיהומים חיידקיים, במיוחד אלה הגורמים לאלח דם (ספסיס). נוסף על כך, המצב יכול להתפתח בעקבות טיפולים רפואיים מסוימים, מחלות אוטואימוניות, סרטן והפרעות גנטיות.

הסיבה המדויקת לתופעה אינה ידועה במלואה, אך נראה שמערכת החיסון מגיבה בצורה מוגזמת במיוחד כשהיא פוגשת איום חדש או חמור. למעשה, הנזק שגורמת מערכת החיסון בסערת הציטוקינים עלול להיות חמור יותר מהנזק שגורם הפתוגן (אורגניזם כגון חיידק, וירוס, פטרייה וטפיל, אשר פלישתו לגוף האדם עלולה לחולל מחלה) עצמו.

איך פוגעת סערת ציטוקינים בגוף ומהם הסימנים?

כשמתרחשת סערת ציטוקינים, הציטוקינים יוצרים מעגל של משוב חיובי - הם מגייסים עוד תאי חיסון שמייצרים עוד ציטוקינים, והתהליך יוצא משליטה. כמעט בכל המקרים מתפתח חום, ובמקרים חמורים חום גבוה. תסמינים נוספים כוללים עייפות, חוסר תיאבון, כאב ראש, נפיחות, שלשול, כאבי מפרקים ושרירים ובחילה. במקרים קשים עלולות להתפתח בעיות נשימה חמורות, לרבות תסמונת המצוקה הנשימתית החריפה ARDS). אם סערת הציטוקינים מתרחשת בריאות - נוזלים ותאי מערכת החיסון עלולים להצטבר ולחסום את דרכי הנשימה. התהליך עלול להתפתח גם להרחבת כלי דם, ירידת לחץ דם, פגיעה בלב וכשל באיברים מרובים.

מהם גורמי הסיכון  ודרכי הטיפול בסערת ציטוקינים?

גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר, מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה כרוניות, וגם מערכת חיסון מוחלשת או מחלות אוטואימוניות. הטיפול בסערת ציטוקינים מצריך גישה רב-תחומית ומתמקד בדיכוי התגובה החיסונית המוגזמת ובתמיכה בתפקוד האיברים. חשוב לאבחן את המצב מוקדם ככל האפשר, שכן התחלת טיפול בזמן משפרת משמעותית את הסיכויים להחלמה.