תפקיד תלוי רקמות של Par2 בסוכרת מסוג 1

סוכרת מסוג 1 (T1D) היא מחלה אוטואימונית של חוסר סבילות לגלוקוז. המחלה נגרמת כתוצאה מחוסר בתאי בתא בלבלב, התאים האחראיים לייצור האינסולין. ברוב מקרי T1D, הנזק לתאי בתא מתרחש עקב תגובה דלקתית המערבת תאי לימפוציטים, שתוקפים את הרקמה ופוגעים בה. החלבון Protease Activated Receptor 2 (Par2) מקושר ביותר הן לתהליכים דלקתיים והן לתהליכי רגנרציה של רקמות, ובכך הוא מהווה מטרה מבטיחה לטיפול. עם זאת, פעילותו הכפולה של Par2 – מעודד דלקת מחד, ורגנרציה מאידך – מקשה על אפיון סגולותיו ותפקידו המדויק. במאמר שפורסם בכתב העת Biomedicine & Pharmacotherapy, ד"ר רון פירן וקבוצתו מקשרים בין T1D ובין החלבון Par2 בתלות ברקמות ספציפיות. החוקרים מצאו כי חסר בביטויו של Par2 בתאי בתא פוגע ביכולתם להתאושש מן הנזק הנגרם להם על ידי מערכת החיסון, ובכך מזרז את הופעתה של T1D. לעומת זאת, חסר ספציפי ב-Par2 בלימפוציטים מונע הפעלה של תהליכים דלקתיים ומדכא לחלוטין את הופעת המחלה.