שכנים לרחם מעצבים את התפתחות המוח

ביונקים המאופיינים בהיריון מרובה-עוברים, מיקומו של כל עובר ברחם ביחס לאחיו ואחיותיו משפיע על התפתחותו, ולאחר הלידה גם על התנהגותו ועל הצלחתו ברבייה ובשרידות. במחקר שפורסם בכתב העת Biology of Sex Differences, פרופ' לי קורן ועמיתיה השתמשו בנוטרייה (Myocastor coypus), מכרסם גדול-ממדים בעל שגרים גדולים ושונות טבעית גבוהה, בכדי לחקור כיצד המיקום התוך-רחמי משפיע על מסלולים נוירו-אנדוקריניים במוחו של העובר. החוקרים סקרו את רמות הביטוי של קולטנים ואנזימים שונים בשלושה חלקי מוח של עוברי נוטרייה, ומצאו כי אלה מבוטאים ברמה גבוהה בנקבות לעומת זכרים. מיקומו של העובר ביחס לעוברים אחרים ממינו או מן המין השני השפיע אף הוא על רמות הביטוי של אותם רכיבים. כמו כן, נמצא כי המאזן בין המערכות ההורמונליות היה דומיננטי במיוחד בשלבים מוקדמים יותר של ההיריון, כאשר תיאום גבוה יותר נצפה אצל נקבות בטרימסטר השני ואצל זכרים בטרימסטר השלישי. ממצאים אלה חושפים מנגנונים בסיסיים שבהם סביבה עוברית ומין פועלים יחד לעיצוב התפקוד הנוירואנדוקריני ואת ההתפתחות לאורך החיים.