פירוק חלבונים מיטבי עבור שימור מיטבי

כחלק מן המערכות השומרות על התא החי, כדי למנוע הצטברות מזיקה של חלבונים שעברו קיפול שגוי, הוצבו במיקום שגוי או שאינם מתפקדים כראוי, חלבונים שכאלה מועברים אל אברון ייחודי, הפרוטאוזום, לפירוק ולמחזור של אבני הבניין המרכיבות אותם. המנגנון העיקרי לפירוק חלבונים כולל יוביקוויטילציה, תהליך בו אנזים מסוג E3 ליגאז קושר מולקולת יוביקוויטין אל חלבון המטרה. תהליך זה מבוסס על זיהוי של רצפים קצרים בחלבון המכונים דגרונים. לאחר שחלבון המטרה מסומן ביוביקוויטין, הוא נשלח אל הפרוטאוזום. תחזוקת מנגנון הפירוק מבוסס-היוביקוויטינציה חיונית לבריאותו של התא ולתפקודו התקין, וכמעט 5% מהגנים ביונקים מוקדשים למטרה זו. עם זאת, מנגנוני הפרוטאוסטאזיס – שיווי המשקל בין פירוק חלבונים ויצירתם – טרם הובנו במלואם. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Cell Biology, ד"ר איתי קורן ועמיתיו מציגים מנגנון בקרת איכות לחלבונים סקרטוריים שמוקמו באופן שגוי בתוך התא. עבודה זו מדגישה את תפקודם המשותף של אנזימי E3 ושל דיפפטידיל פפטידזות 8 ו-9, המבצעים את החיתוך הראשוני של החלבון המסומן ביוביקוויטין.