מעקב אפשרי אחר זאבת? סמן ביולוגי חדש למחלה אוטואימונית

זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס, SLE) היא מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את רקמות הגוף הבריאות, וגורמת בכך לדלקת כרונית רב-מערכתית. SLE מופיעה לרוב בנשים בגיל הפוריות. החולים בזאבת סובלים מנזק ברקמות ספציפיות, כגון מפרקים, שרירים וכליות. יש לנטר בקפידה את התקדמות המחלה והשפעתה על רקמות אלה, במטרה למנוע פגיעה חמורה. הואיל והבדיקות נעשות באופן תדיר, עליהן להיות בלתי-פולשניות ככל שניתן. אולם, טרם ידועים ביומרקרים – סמנים ביולוגיים ניתנים למדידה – שיכולים להעיד באופן ספציפי ומדויק על פתולוגיה של איברים מוגדרים. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Autoimmunity, פרופ' חיים פוטרמן ופרופ' צ'נדרה מוהאן מתארים אנליזה חלבונית בסרום של מודל עכברי ל-SLE. בין השינויים הרבים המתרחשים בחולי לופוס, החוקרים מצאו חלבונים חדשים בעלי פוטנציאל לשמש ביומרקרים למחלת כליות הנובעת מן ה-SLE. תוצאות המחקר מהוות בסיס חשוב למחקר עתידי, הן במעקב אחר התקדמות המחלה והן בפיתוח תרופות לטיפול בה.