תאי גזע בגומחה – איך להשפיע על הסביבה ולא להיות מושפע?

היכולת של תאי גזע להתחדש בעצמם ובמקביל ליצור תאים המחויבים לעבור התמיינות דורשת נוכחות של אותות מיטוגניים (אותות המעודדים את חלוקת התא) שמסופקים על ידי המיקרו-סביבה הנקראת גומחה (niche). באופן מעורר פליאה, התאים אשר מרכיבים את הגומחה נשארים רדומים למרות חשיפתם לאותם האותות. המנגנון המאפשר לתאי הגומחה להתעלם מהאותות המיטוגניים ולהישאר רדומים אינו מובן. חוקרים מהפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן בהובלתו של ד"ר דוד אנשל-סייפרס השתמשו במודל של זקיקי שיער על מנת לחקור את המנגנון החשוב הזה. החוקרים הראו שאנזימי Hdac1 ו-Hdac2 של תאי הגומחה של זקיקי שיער דרושים על מנת להשאיר את התאים הללו במצב רדום באמצעות דיכוי ביטוי של גנים המקדמים את מחזור התא, וכן מגינים על תאי הגומחה מפני אפופטוזיס (מוות תאי). ולא זאת בלבד, לאנזימי Hdac1 ו-Hdac2 תפקיד בתזמון שעון מחזור השיער – בהיעדרם חלה ירידה במעבר אותות במסלול Wnt הן בגומחה עצמה והן בסמיכות לגומחה, וכתוצאה מכך שלב צמיחת השיער מתקצר. תוצאות פורצות דרך של מחקר זה, שפורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications, לא רק מספקות תובנה לגבי המנגנון המולקולרי השומר על תאי הגזע של הגומחה בסביבה המשתנה בהתמדה, אלא גם חושפות כיצד אותו המנגנון מאפשר לתאים הללו להשפיע על המיקרו-סביבה שלהם.

למידע נוסף >>